כב) ענין הזיווג עיבור ולידה המוזכר בספירות הוא כי הנה אלה מיני ההארות שחידש האדון ב״ה להיות מאיר לבריותיו יש להם סדר וחק ומסודרים בסדר נימוסי עד שהם כלם ענינים מצטרכים א׳ לחבירו ומתיחסים זה לזה ומצטרפים זה עם זה בדרכים רבים, והם כל הענינים הנדרשים באילן הפרצופים כי הנה ההתלבשות שמתלבשים הפרצופים העליונים בתחתונים הוא שענינם נסתר בתוך ענין התחתונים ההם, ונבחין בכאן התועלת המגיע למתלבש שהוא מסתתר ולמלבישים שמתפעלים מן ההלבשה ההיא לפי מה שהיא, וענין המוחין שנה״י של עליון נעשים מוחין בתחתון הוא שלהשלים ענין התחתון ההוא יצטרך להכנס במקצת, העליון הממנו, והמוחין פנימים יהיו בבחי׳ סבה יותר קרובה והמקיפים דצלם בבחי׳ סבה יותר רחוקה, ובענינינו הזיוג העיבור והלידה, הוא בהיות שכל הענינים האלה נמשכים הם אלה מאלה בסדר סבה ומסובב א״כ יתכנו בהם כל הדרושים האלה, כי בצאת אור א׳ שהוא מדה א׳, מכח שני אורות קודמים לו שהם ההנחות הקודמות למדה ההיא, הנה יתחייב שבתחלה תנתן פעולה בקיבוץ אל ב׳ ההנחות שיפעלו שתיהן ביחד להוציא תולדתם, וכשנרד לפרטיות הענין, נראה שהענינים וההארות שזכרנו היוצאים בהדרגה בדרך סבה ומסובב נבחין בהם סבה חומריית וסבה צוריית, או נאמר סבה כללית וסבה פרטית, והיינו כי לכל מדה או אור יקדמו שני אורות שיולידוהו, הא׳ יתן כללו וחומרו והב׳ פרטיו בצורתו, ויצא הענין מן הסבה הכללית אל הפרטית ואחר תצא התולדה מהתחברות שנעשה בין שניהם וזהו הזיווג שהוא בהתחבר שתי הסבות שזכרנו. ויציאת הענין מן הכללית אל הפרטית ועודו בסבה הפרטית טרם יציאתו לפועל יקרא עיבור מציאתו לפועל יקרא לידה, וכשנרד עוד לפרט חלקי הסבות עצמם לפי פעולותיהם נבחין בהם עניני הנשיקין והיסודות, שהם כל מיני החיבורים המצטרכים בין שתי הסבות, לפי המחוקק בהם בפעלותיהם, להוציא התולדה וימצאו חיבורים של הפנימיות כגון הנשיקין וישמש לחבר הפנימיות לפי המחוקק בו ויש של הכלים והוא חיבוק וזיווג היסודות, וישמשו להקבלת הכלים והצטרפם לפי המחוקק בהם, סוף דבר כשנבחין כל החלקים הנדרשים בפרצוף שהם כל התנאים הנבחנים במדה מן המדות בשלימותה נבין גם החיבורים והצטרפות שימצא בכל החלקים שימצאו לפי כל חלק מהחלקים ההם, ואמנם לפי ההדרגה המדוקדקת נבחין עוד, כי גם בצאת א׳ מן הענינים לפועל יש להבחין בו מציאותו בבלתי שלימות, ואח"כ מציאותו בשלימות, וזה ענין היניקה והגדלות כי היונק צריך לאמו, והוא כשהתולדה צריכה עדיין להשתלם אך שלימותה לא יבא לה אלא מהסבה עצמה שהולידתה, וזה פשוט.