כא) ענין א״א וז״א בכלל הם היותר עיקרים שבהנהגת האצילות והם מדת אהבתו ית׳ ומדת מוסר משפטו, וכל הענינים הנבחנים בז״א הם מה שיש להבחין במדת משפטו ית׳, וכל הנבחנים בא״א הם מה שיש להבחין באהבתו ית׳, והמיתוקים שעושה א״א לז״א הם מה שאהבתו ית׳ ממתקת מוסרו כענין האב המכה את בנו שאינו מכהו אלא באהבה המסותרת בלבו, ויש המיתוקים המעבירים הדין לגמרי כגון גילוי מצח הרצון, ויש שמניחים אותו אך ממתקים אותו כגון הפנים דא״א וכל שאר תיקוניו, והם מה שהאהבה שבחוק האב גורמת לו לעשות עם בנו, שגורמת לו שאפי׳ בשעה שמכהו לא יכהו מכת אויב, ועוד גורמת לו לעבור על שורת הדין לגמרי לפעמים כשהשעה צריכה לכך.