תוכן

תרצ"ח
שאף פעם לא ישאל אדם על בחי' תענוג, מה תהיה התכלית של התענוג הזה. ואם נופלת בדעת במחשבה הכי קטנטנה לשאול על תכליתו, סימן לדבר שאין זה תענוג אמיתי. כי ענין תענוג ממלא כל המקומות הריקנים, ממילא שאין שום מקום ריקן במוח לשאול על תכלית. ואם שואל על תכלית, זהו סימן שהתענוג אינו בשלמות, שהרי לא מילא את כל המקומות.
וכן הוא הענין בענין אמונה, שהאמונה צריכה למלא את כל המקומות של הדעת. לכן צריכין לצייר איך היה אם היה בדעת, ממש באותו השיעור צריך שיהיה בהאמונה.