תוכן

א' וירא תש"ג
להבין ענין אביגיל שגילתה שוקה לדוד והלך לאורה ג' פרסאות וענין אברהם שרדף אחרי המלכים עד חובה אשר משמאל לדמשק.
אבי־גיל - 'אבי' הוא סוד ראש, שהוא בחי' שורש. 'גיל' היינו שגילה את אור החכמה. 'שוק' היינו מסך ופרסא. 'ג' פרסאות', היינו הפרסאות שבראש תוך וסוף.
וביאור הענין, שעל ידי זה שנגלה את שוקה, היינו הפרסאות שע"י השורש, שהוא סוד החכמה, נגלה לו לדוד כל החכמה בהתלבשות ג' הפרסאות בראש ותוך סוף.
וענין רדיפה עד חובה אשר משמאל לדמשק, היות שיש תמיד ב' בחינות: ימין ושמאל. ימין נק' בחי' האור; ושמאל נק' בחי' הגבורות, היינו המסך והעוביות, שנק' בחי' חוב ודין. וזהו "וירדפם עד חובה", היינו שבא לבחינת קו שמאל. ולא היה יכול ללכת, מטעם שהוא שמאל ל"דמשק" שהוא בחי' חסד ורחמים מלשון 'משקה'.