תוכן

יג) וז"ס מעלת שבת, כי הקדושה מתרחקת מן הקליפה, כ"ז השיעור כולו, ריחוק גמור לגמרי, בלתי שום התקרבות. ואחר שחטאו ישראל, גרמו שהקליפה תשלוט ותתאחז בימי החול, גם במקום נ"ה וחצי היסוד של העשיה. כי בתחילה לא היו אלא בסוף כל קדושת העשיה, ושם היו דבוקים ממש בסופה, ואחר שחטאו ישראל, נכנסו הקליפות לפנים כנגד נ"ה וחצי היסוד דעשיה. והטעם הוא, לפי שהנצח והוד הם ירכין, לבר מגופא, ולכן יכולין להתאחז בהם. והיסוד, הנה יש בו ב' בחינות, והם ב' נקבים: נקב הימין, להוציא טפת הזרע הקדוש. ונקב השמאל, להוציא ולדחות מי רגלים לחוץ, שהוא מזון הקליפות. ונמצא, כי באותו החצי של מים העכורים, יוכלו להתאחז. ועוד ט"א, כי חצי העליון דיסוד, נאחז בגוף ממש, ואין להם אחיזה בו. וחציו תחתון התלוי בין ב' ירכין, יכולין לשלוט בו. ונמצא, כי אחר שחטאו ישראל, נכנסו הקליפות בימי החול לפנים, בתוך הקדושה, כשיעור ב' ספירות וחצי, שהם יו"ד מילין.