תוכן

יא) והנה מקום הקליפה עצמה, נקרא מדבר שמם, כי איננו ראוי כלל לישוב, ולא לזריעה. ואותו המקום הפנוי שביניהם, נקרא שדה ראוי לזריעה, אך אינו בית ממש. לפי שבעוד שהיתה שם הקדושה, היה נקרא בית של ישוב. ועתה שנתעלית משם הקדושה, נקרא שדה ראוי לזריעה, לפי שכל דבר שבקדושה, בהסתלקו מן המקום אשר עמד שם בראשונה, נשאר שם איזה רושם קדושה בהכרח, ע"ד מה שנתבאר בענין שינת האדם בלילה, שאף גם שהנשמה הקדושה מסתלקת ממנו, נשאר באדם קצת חיות להחיותו ביני ביני, עד שתחזור הנשמה למקומה.