חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ז

תוכן

ז) ענין השבת, יש בו ב' בחינות: בחינת ז', ובחינת י"ג. הבחינת הא', שהיא בחינת הז', הוא באופן זה: כי הנה נתבאר במקומות רבים, כי ראשית העשיה הוא ממש סוף היצירה. ועד"ז בכל עולם ועולם. והנה ביום שבת, עולים ג"ר דעשיה, ונכללין במלכות דיצירה, ונשארין בעשיה ז"ת בלבד, כי הג' ראשונות נתעלמו, ונכללו תוך המלכות דיצירה, ולא נשארו בגלוי רק הז"ת בלבד. והנה כאשר עלו ג"ר דעשיה ביצירה, אין הז"ת דעשיה נשארים במקומם הא' ממש, כי גם הם עולות, אחר מדרגת ג' ראשונות, ועולות כמותם ממש. המשל בזה, חב"ד נתעלו במלכות דיצירה, וחג"ת דעשיה, בחב"ד. ונה"י בחג"ת. ונמצאו מקום נה"י דעשיה, פנויים וריקנים לגמרי. וכעד"ז בכל עולם ועולם, כי ג"ר דיצירה עלו במלכות דבריאה, וג"ר דבריאה במלכות דאצילות. וענין זה יתבאר לך, במה שהודעתיך, כי ראש הבריאה הוא עצמו סוף האצילות. וכן בכל עולם ועולם.