תוכן

ג) ונמצא כי ע"י הכללות אלו העולמות, כל התכלית הוא, לצורך נה"י דעשיה, שיסתלקו למעלה, וישאר ביניהם ובין המקום של הקליפות מקום אויר פנוי ביניהם, שלא יתאחזו הקליפות. והטעם הוא, כי הנה"י הנה הם ירכין לבר מגופא, אשר שם הוא עיקר אחיזת החיצונים. והרי זה דומה, למי שמרים ונושא רגליו למעלה, שלא יטנפו רגליו בטיט. וזמ"ש, אם תשיב משבת רגליך, ר"ל: אם תשיב רגליך למעלה, מסבת השבת, וכנודע כי הרגלים הם נה"י, כי אלו נתוספו מחדש, כי כל עיקרו של ז"א אינו רק ו"ק, חג"ת נה"י, ונתעלו ונעשו בבחינת חב"ד חג"ת, והוצרך להתחדש מחדש, בסוד תוספות את הנה"י. ועתה ביום שבת, חוזרין אלו הנה"י לעלות ולשוב למעלה אל מקומם ולהכלל שם. ואמנם היוצא מחוץ לתחום הוא גורם אדרבא היפך מכל זה.