תוכן

כא) אבל בערבית, כיון שבתחילה עשינו יחוד ק"ש דערבית, והנה אז ע"י הק"ש, נכנסו הו"ק דמוחין דאימא, וכאשר אנו מתפללין תפלת ערבית נתוספה בחי' האחרת, והוא, שנכנסין בו ו"ק דמוחין דאבא. ונמצא עתה, כי בחינת רחל אינה יוצאת, לפי שרחל יוצאת מסיום דמוחין דאימא אשר תחת החזה, והנה לא נכנסו רק ו"ק שלהם, ונשארו למעלה, ולא נתפשטו למטה, ולכן אינם יוצאות רק לאה, למעלה מן החזה. אבל בחינת יעקב, יכולה לעשות ולצאת למעלה מן החזה, לפי שהמקום הוא פנוי, כנודע כי מצד פנים דז"א מן החזה ולמעלה, אין עוד שם שום דבר. אבל בחי' רחל, אינה יכולה לצאת למעלה מן החזה דרך אחור דז"א, לפי ששם עומדת לאה. ונמצא זווג זה דערבית, שהם יעקב ולאה, ושניהם למעלה מן החזה.