תוכן

יז) שינוי אחר שיש בין שחרית, ובין מנחה וערבית, וזווג דחצות לילה. הנה הזווג דתפלת שחרית, הוא מן יעקב ורחל, מן החזה דז"א ולמטה. והטעם הוא מובן, כמ"ש אצלנו בענין אצילות יעקב ורחל, שהם למטה מן החזה דז"א. כי הטעם הוא, לפי שהיסוד דאימא מתפשט עד החזה, ולכן האורות אשר למעלה מן החזה, בין אותם דאבא, בין אותם דאימא, הם אורות מכוסים וסתומים. אבל למטה מן החזה, שנשלם ונפסק היסוד דאימא, נתגלו האורות דאבא, ולכן יעקב יכול להעשות שם כנגדן מבחוץ, כי הוא נעשה מאורות דאבא. ורחל גם היא ניתנה שם, כנגד האורות דאימא המגולים, כי היא נעשית מהם.