תוכן

טו) וסוד עצימת העינים, נרמז במ"ש בסבא דמשפטים דף צ"ה ע"ב, וז"ל, ומהו עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כו'. וביאור המאמר הזה, הוא מדבר בענין רחל נוקבא דז"א, כי היא נקרא עולימתא שפירתא, כמש"ה ורחל היתה יפ"ת ויפת מראה, אבל לית לה עיינין, לפי ששיעור קומתה הוא, מן החזה ולמטה דז"א, ואין כנגדה בחי' העינים דז"א, כדי להמשיך מהם אליה בחי' עינים ג"כ. אבל לאה יש לה עינים, בסוד ועיני לאה רכות, לפי שמקום לאה הוא למעלה, במקום רישא דז"א, אשר שם יש בחי' העינים דז"א, ומשם הולכת הארתם ונמשכת בלאה, אשר היא כנגדם, ובורא ויוצר בה בחי' עינים, משא"כ ברחל התחתונה. ולכן הכתוב יחס העינים בלאה, ולא ברחל, כמ"ש ועיני לאה רכות. אמנם ברחל, הזכיר היופי, כמ"ש ורחל היתה יפ"ת ויפ"מ, ולא בלאה. והטעם הוא לפי שלאה היא למעלה, במקום כיסוי האורות. אבל רחל, היא למטה מן החזה, אשר שם הוא גילוי אורות החסדים בתוך ז"א כנודע, כי שם נסתיים יסוד דאימא, המלביש ומכסה את החסדים, ואז האורות ההם המגולים, מאירים בה ומיפים אותה. והרי נתבאר טעם סגירת העינים.