תוכן

ז) ונבאר, איך זו השלהבת, נמשכת משם י"ה, הנה שם י"ה, יש בו ג' מיני מלויים: ביודין, ובאלפין, ובההין. כזה: יוד הי, יוד הא, יוד הה. ושלשתם יחד, הם בגימטריא אמן, כמנין יאהדונה"י. אחר כך תכה ב' אותיותיו זו בזו, בכל שלשה המלויים, כזה: יוד פעמים ה"י, הם בגימטריא שלש מאות. יוד פעמים ה"ה, הם בגימטריא מאתים. יוד פעמים ה"א, הם בגימטריא ק"ך. ושלשתם יחד הם בגימטריא כת"ר. והענין הוא, כי ג' י"ה, הם שלשה מוחין. והם למעלה, בבחינת הכתר של הנקבה, כי כל בחי' מוחין שלה, הם משם י"ה, כנודע אצלנו. ואם נצרף כתר עם אמן, הרי הכל בגימטריא אשת"י, כי אז נקרא אשתו. אח"כ תקח שלשה מילויים בלבד, כזה: יה"א. גם תקח שני אותיות מילוי אות יו"ד, והם ו"ד. והרי הכל ודיה"א, והם בגימטריא כ"ו. ולפי שהשלשה יודין אין במלוייהם שינוי, לכן די לנו אם נקח מילוי א' לבדו. אבל באות הה"א יש ג' שינויים במילואה, ולכן אנו לוקחין שלשה, שהם יה"א. והנה אם תחבר תשי"א, שהוא אשתי, עם כ"ו, יהיה הכל בגימטריא שלהבת. והרי נתבאר, איך משם י"ה, יוצאת זו השלהבת, והוא בסוד ב' מוחין של או"א, המתפשטים תוך נצח והוד כנודע. ותכוין להמשיך משם השלהבת הזו, כדי לגרש הקליפות.