תוכן
ה) ונלע"ד, כי כשאנו ממשיכין אור מוח הבינה ברחל, ע"י שתיית יין בריבוי גדול, יש הארה גדולה, שיש בה כח, להאיר גם אל הניצוץ ההוא, אשר בתוך הקליפה. וצריך לכוין באכילה, בב' אותיות י"ה דיודין, ולכוין שהם של ע"ב. ובשתיה, לב' י"ה של ס"ג, שעולים כמנין יין, כזה: יו"ד ה"י, יו"ד ה"י. ולכוין להמשיך אליה מוחין דחכמה, ע"י אכילה. ומוחין דבינה, ע"י שתיה. ולהיות כי הנוקבא גוברת, מוח בינה גובר. ולכן צריך השתיה, מרובה מן האכילה. וזהו אכילה: אכ"ל, י"ה. שתיה: שת, י"ה. ר"ל: שימשכו אליה המוחין, אשר כולם בסוד י"ה, כמבואר אצלנו במקום אחר, שהם בסוד חו"ב, הנקראים י"ה י"ה. כי הדעת שלה היא ק"ל, ולית בה אלא נהירו דתרין מוחין גליפין בה, כמבואר אצלנו במקום אחר.
