תוכן
א) מנות ומתנות, ארז"ל, ב' מנות לאיש א'. וב' מתנות, לב' אביונים. והנה יש לראות, למה ברעהו אמר מנות, באות תיו א', ובאביונים ב' אותיות תיו. האמנם כבר ידעת, כי היסוד נקרא איש, ועיקר הארת יום זה, הוא גילוי יסוד אבא, והוא זכר, ובהיותו מלובש בתוך יסוד דאימא, לכן אמר מנות בתיו א', כי אות תיו מצד הנוקבא. באופן, כי ב' מנות הם, א' מצד אבא, שהוא מ"נ דמנות, כאשר ידעת. ואחד מצד היסוד דאימא כנ"ל. והם, איש: שהוא יסוד דאבא, לרעהו: שהוא היסוד דז"א. כי אם היות אבא גדול, הנה בהיותו יורד למקום יסוד ז"א, נקרא רעהו, ע"ד הז"א, כשיורד ביצירה, שנאמר עליו שלף איש נעלו, ונתן לרעהו.
