תוכן

כב) לאל ברוך נעימות, צ"ל הלמד בקמץ, ר"ל לאל הידוע, שהוא ברוך, יתנו לו נעימות. ואם תהיה נקודה בשבא, אז יהיה פירש לאל של ברוך, ואין לו הבנה, כי האל עצמו הוא הברוך. וכן למלך אל חי וקיים, צריך לנקוד אות הלמד ראשונה בקמץ, כלומר למלך הידוע שהיא אל חי וקיים. זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו, התיו נקוד בחיריק, כנ"ל בברוך שאמר במלת בתשבחות. המחדש בטובו בכל יום תמיד כו', ולא המחדש טובו, כמש"ל גבי ובטובו מחדש בכל יום תמיד. גם אין לומר כמנהג האשכנזים, והתקין מאורות קודם חתימת הברכה, אלא כמנהג הספרדים.