תוכן

א) ענין מנחת שבת. ענין קדושת ובא לציון, שנהגו לאומרה אחר אשרי, קודם הוצאת ס"ת. הענין הוא זה, כי הנה נת"ל, כי בחזרת המוסף בקו"ר, עלו זו"ן בב' הכתרים דאו"א, ונמצא כי עתה עולה עולם הבריאה, במקום שהיה בו בתחלה ז"א עצמו בימי החול. וכונתינו היא, להמשיך הארת ס"ת דמנחת שבת, שהיא בחינת ג"ר דז"א, אשר עד שם עלתה עתה עולם הבריאה. וא"כ הארת ס"ת, היא לתועלת עולם הבריאה, כי שם עומדת, והיא המקבלת הארה זו. ולכן אנו מקדימין קודם הוצאת ס"ת, לומר קדושת ובא לציון, אשר ענינה הוא, המשכת אור אל עולם הבריאה בתחלה, טרם שתקבל אור הס"ת כנזכר, כדי שע"י המשכת האור הזה, תוכל אחר כך לקבל הארה העליונה של הס"ת. וכבר נתבאר בתפלת שחרית דחול, כי כל קדושת ובא לציון, היא בעולם הבריאה, שמקבלת הארה מעולם האצילות, ואחר שקבלה קדושת ובא לציון, תוכל לקבל אור הספר תורה, כמו שיתבאר.