תוכן

ג) עוד תכוין כונה שניה אח"כ, והיא זאת, כי בתחילה תכוין בהויה דע"ב דיודין שבאצילות, ותכוין שבכל אות ואות מהם יש דגש ורפה. אח"כ תכוין בהויה דס"ג דבריאה, ותכוין שכל אות ואות, נקודה בשוא געיא, וסימנך ש"ג, ר"ל: שוא געיא. אח"כ תכוין בהויה דמ"ה שביצירה, ותכוין שכל אות ואות, נקודה שורק ו', כנודע כי סוד אות ו', הוא ביצירה, שהוא כנגד הת"ת. אח"כ תכוין בהויה דב"ן דההין שבעשיה, ותכוין כי כל אות מהם, מנוקד בשוא קמץ.