תוכן

יא) ונבאר עתה ענין המחלוקת הנז"ל, כי הנה ימין ושמאל הם בחינת הזכר והנקבה, ובהיות אימא מלבשת בניה זו"ן על ידי החשמ"ל הנזכר, יש ספק בדבר, אם בתחילה מתפשטת בז"א, ואחר כל מתפשטת בנוקבא. וא"כ נמצא כי מנעל ימין שהוא הזכר ינעול תחילה או אם נאמר, כיון שעיקר תועלת הנעילה הזאת, היא לצורך הנקבה, שהיא קרובה אל הקליפות כנז"ל, ועיקר היראה אינו אלא כדי שלא ינקו ממנה ולא מן הז"א עצמו, א"כ ראוי לנעול תחילה מנעל השמאלי, ולכן תקנו תקנה זו, שינעול תחילה הימין ולא יקשרנו כו' כנז"ל. ובזה יתקיימו שני הדברים הנזכרים. ונמצא שהכונה שתכוין בעת נעילת המנעלים היא, שאימא היא הנועלת את בניה זו"ן כנזכר, ותכוין ג"כ אל סיבת צורך תיקון הזה למה היה כנ"ל. גם תכוין, כי אלו המנעלים שנעשים מחשמל דאימא כנ"ל, הוא מבחינת נ"ה דאימא. וכבר ידעת כי ג' שמות של אהיה יש באימא, א' דיודין בג"ר, וא' דאלפין בג' אמצעיותו, ודההין בג' אחרונות, והרי איך נעל עם הכולל גימטריא אהיה דמילוי ההין ותכוין לזה.