תוכן

ה) ואמנם זה הכתר הניתן לז"א עתה, הנה הוא מתחיל ליכנס בו, בתחלת ליל שבועות. ואינו נגמר ליכנס, עד אשמורת הבוקר. ואח"כ בתפלת שחרית ומוסף של יום שבועות, אז מזדווג עם נוקבא רחל, כבשאר השבתות וי"ט, שאז הוא זמן זווגם. אלא שעתה עלה עד א"א מבאשמורת הבוקר, משא"כ בשבתות וי"ט, וזהו ענין מעלת חג השבועות. ולכן הזווג התחתון, נאסר בליל שבועות, כי גם למעלה לא יש זווג עד היום כנזכר. ולא עוד, אלא שצריך האדם שלא לישן בלילה הזאת כלל, ולהיות כל הלילה נעורים, ועוסקים בתורה, כנזכר באורך בהקדמת ספר הזוהר בפרשת בראשית, ובפרשת אמור.