תוכן

ז) ונחזור לענין ראשון, דע, כי משני שמות אלקים אלקים, אשר בשני פאתי הראש, משם נמשכין תרי רישי דיקנא כנ"ל. וכל אחד משניהם, לוקח שם אל משם אלקים שלמעלה ממנו. ובכל א' משניהם, יש בו א"ל קוצין דשערי, כמו שנבאר לקמן דרוש אחר בע"ה. והנה שם למעלה בתיקון הא' דדיקנא, שהוא מקום צר, ונקרא מצר הזקן, הנה שם יש שם י"ה א' מן אלקים הא', אות יו"ד בימין, ואות ה' בשמאל. וז"ס מן המצר קראתי יה. ולמטה בתיקון הששי, אשר שם מתחיל הזקן להתרחב, יש שם שם י"ה אחר, מן אלקים השני. אות יו"ד בימין, ואות ה' בשמאל. וזהו ענני במרחב י"ה. ואות מם סתומה שבשם אלקים, היא למטה בתיקון הי"ב, שהוא הפה, אשר צורתו כמין מם סתומה, כזה ם'. והרי נתבאר, איך שם אלקים כולל כל הי"ג תיקוני דיקנא.