תוכן

יד) הנה נת"ל, שכל ענין המשכת אור הטפה הנזכר, הוא לענין חיבוק המלכות, הרמוזה בפסוק שלמעלה מזה, באומרו אני אעביר כל טובי, שהיא המלכות הנקרא לאה. והנה המלכות הזאת, היא עתה על פניו מעולה ממנו, לפי שכל בחינת הורדת טיפה זו, היתה להוריד למלכות, אלא שאנחנו עיכבנו אותה במקום הזה כנ"ל, כדי להשלים ז"א עצמו כנודע. נמצא שהוא אוכל משלה, ומחלקה הנוגע לה, והנה הוא טפל אליה בבחינת זו, והיא גדולה ממנו, ומאירה בפניה יותר ממנו. וזה נרמז במלת על פניו, שלא נאמר בפניו, אלא על פניו, כלומר, למעלה מפניו. כי לאה זו היא מעולה עליו, ומאירה ביותר.