תוכן

יג) ועתה ניישב הביאור הנזכר, בתיבות הפסוק עצמו, שהוא ויעבור ה' על פניו ויקרא כו', הנה תיבות ויעבור, היא ענין המשכת הטפות דע"ב רי"ו, שהם אותיות ויעבור כנ"ל. ותיבת יהו"ה, הכונה היא במה שנודע, שז"א נשלם לי"ס, עם בחינת המלכות. ואמנם עתה אשר המלכות ננסרה ונתפרדה ממנו, וחזרה עמו פב"פ, נמצא שאין בז"א עצמו רק ט"ס בלבד, אבל ע"י זה האור אשר אנו ממשיכים בחזה שלו, בין ב' זרועותיו, הנה האור הזה הוא נמשך ג"כ דרך אחוריו, ומאיר ג"כ שם במקום ההוא, אשר היתה שם המלכות דבוקה מאחוריו בתחילה, ונודע כי כל דבר קדושה אף שמסתלק, מניח שרשו במקומו, והנה שרש המלכות אשר שם, מאיר עתה מאד, ע"י תוספת האור הזה, ועל ידי כך נשלם ז"א לי"ס, ונקרא שם מלא ויהו"ה שלימה. וז"ס ההויה הזו דויעבור יהו"ה.