תוכן

ו) ונודע כי כאשר מים רבים יורדין דרך צינור א' במרוצה, אעפ"י שהצינור ההוא יהיה דק וצר מאוד, אין המים מתעכבים בו ומקלחים ויוצאים דרך קצה הצינור למטה. אבל אם נסתום פי הצינור למטה במקום הקלוח המים, אז יחזרו המים היורדים ויעלו למעלה, ואין כח במחיצות הצינור לעכבם, ואז מתקלקלים מחיצות הצינור ונשברים, והמים יוצאים דרך בקיעת מחיצות הצינור. ונמצא, שבהיות האור העליון של הטפה הנזכרת יורדת עד הנקבה, לא היה מקלקל מחיצות, אבל עתה אשר אנחנו מעכבים אותו למעלה במקום החזה, שהוא במקום יציאת האור מפי היסוד דאימא מסתיים שם כנודע, אז אין כח ביסוד דאימא להחזיקו, כי אורו גדול מאד, להיותו נמשך מן המקיף העליון, אשר למוח החכמה שבחכמת ז"א, ולכן מחיצות יסוד דאימא מתקלקלים ומסתלקים, ונשארים המוחין בלתי מלובשים בנה"י דאימא.