תוכן

ו) ועתה נבאר הכונה, הנה ענין נטילה לאכילה, נתבאר ענינה בענין נט"י לאכילה דימי החול. אמנם מה שנוסיף בזה עתה הוא, כי הנה שם נתבאר ענין הנטילה, שהיא העלאת הידים כנגד הראש, להעלותם אל מדרגתם הא', שהיו משתמשין במקום ראש. והנה עתה להורות, כי הנוקבא מקבלת הארה ע"י הידים העליונים דז"א, מן תלת מוחין דיליה ברישיה, לכן תגביה ידיך עד כנגד ראשך. וגם לסיבה זו, צריך לברך ברכה זו מעומד, לפי שהיא למעלה בסוד המוחין דז"א, ונודע כי עלמא דדכורא, כל עובדוי מעומד, ולכן עתה אשר כונתך להעלות את הנקבה, וליחדא עם בעלה, צריך שיהיה מעומד. גם בכל נטילה מג' סעודות דשבת, צריך לקיים ב' הדברים הנז', שיהיה מעומד, ושיגביה ידיו עד כנגד ראשו.