תוכן

ד) כבר בארנו במקומו, שהסלע הוא רחל, לכן לא ניתן הסלע לדור המדבר, אלא לדור העתידין ליכנוס לא"י, ע"ש בסוד דור המדבר. ושם ביארנו, כי כוונת משה להחזיר רחל פב"פ עם ז"א, אפילו בזמן שדור המדבר קיים וגם שם ביארנו, ענין סוד מטה משה. בזה תבין כוונת משה שהכה את הסלע במטה, שהיה רוצה שאלו האורות דאבא, היוצאין בסוד המטה דרך פנים ז"א, יחזרו אל האחור לרחל, ויתקנו שם את רחל פרצוף גמור, על ידי אותן הארות של האחור על ידי המטה, וזהו הכאת המטה. כענין אדם המכה במטהו על דבר א', כי הלא דוחה אותה אל אחור, כן היה מכה עם מטה נגד ז"א, שיחזרו האורות אל רחל העומדת באחור, הנקרא סלע, כי סלע גימ' קס"א, והוא אהיה דיודין שהיא רחל, שכל עצמותיה הוא מן יסוד הבינה שהיא קס"א. וחטא בזה, כי לא היה אפשר לקבל אותן האורות ע"י אותן הכאות אל האחור, רק שתחלה תהא הסלע פב"פ, ואז בלתי הכאה תקבל אותן הארות. אך משה חשב שע"י הכאות היה אפשר להאיר בה, אף בהיותה אב"א, וטעה בזה, כי לא היה אפשר לעשות כך, עד שתחזור פב"פ.