תוכן

ב) קדש: ותכוין, כי הכוס בעצמו, הוא בגימ' אלקים, שהוא הקטנות הב'. אמנם הוא בבחי' תמורתו, שהוא שם אכדט"ם. והה' אצבעות יד ימינך, הם סוד ה' אותיות אכדט"ם. והיין הוא בגימ' ע', וה' אצבעות האוחזים בו, הרי ע"ה, כמנין אכדט"ם עם הכולל. וגדלות הב', נכנס ע"י הדיבור, וע"י הכוונה, של ברכת הקידוש, וברכת היין. ולכן תכוין בהויות שבברכות אלו, שהם הויה דע"ב דמילוי יודין. ותכוין אל קו הימין, שהוא מוח החכמה שבז"א מצד אימא בלבד. וקו זה הוא נכנס א' לכולם. ולכן כוס זה אומר עליו קידוש, כי כל קדש הוא בחכמה. ונמצא, כי בכוס א', נכנס גדלות א', וקטנות ב', וגדלות ב', דמוח חכמה דמצד אימא. האמנם גדלות הא' שבו, דרכו ליכנס תמיד מאליו, כשאר לילי יו"ט ושבת, ואין צורך לכוין בו על הכוס.