תוכן

יג) ומה שתכוין בזה ההויה הוא, כמ"ש לך, כי הד' מוחין דז"א, הם ד' הויות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, וצריך להמשיכם ולכלול כולם בהויה אחרונה דב"ן, לפי שעתה ז"א הוא בסוד ו"ק, בן היונק מאמו. וצריך לכוין בהוי"ה זו דב"ן, לציירה באופן שתהיה בגימטריא ברוך, ועם ד' אותיות יהיה רל"ב, באופן זה: כי ד' ההין שבהויה זו בג' ציורין שבה, שהם: די דו ג' ווו, בכל א' מן ד' ההין, הרי הם קס"ח. ויוד מליאה, בגימטריא כ' וכשתצייר הד' של יוד בציור ב' ווין, הרי י"ב, ועם העשרים של יוד, הרי ל"ב, ועם קס"ח, הרי ר'. ואות ו' במילואה היא י"ב, ותחזור ותקח הד' ההין בפשוטן שהם בגימטריא עשרים, הרי ל"ב, ועם ר' הרי רל"ב, כמנין ברוך עם ארבע אותיותיו.