תוכן

ד) הקדמה אחת רבת התועלת, לידיעת ההפרש בין כונת ברכת המצות, ובין כונת ברכת הנהנין, חוץ מי"ח ברכות העמידה. הנה ברכת המצות והנהנין, יש להם כונה א' בפני עצמה, חוץ מי"ח ברכות העמידה. וזו היא כוונת ברכת הנהנין והמצות. במלת ברוך, תכוין אל ההוא שביל דקיק, המחבר חכמה עם בינה, וע"י אנו מורידים שפע אל ז"א, כדי שיוכל לעלות למעלה. וביאור ענין זה הוא: כי שני מיני שפע הם, הא' הוא לקבל בתחלה בחינת שפע, לשיהיו ראוים ומוכנים לעלות. ואחר שכבר עלו, אז הם מקבלים שפע האמיתי הנכון והנאות להם. ולכן בתחילה צריך להוריד שפע עליון ע"י ברוך הנזכר אל אתה, שהוא החסד, ואח"כ אל הויה, שהוא הת"ת. ואח"כ אל אלוהינו, שהוא הגבורה. ועי"ז השפע יכולים לעלות אל הבינה, ואז בעלותם אל הבינה נקרא היא, מלך, כי אין מלך בלתי חיילות, אשר הוא מולך עליהם, וגם היא נקראת העולם, ואז לוקחים השפע האמתי הראוי להם, וזהו אשר קדשנו כו'. פירוש: אשר, הוא בבינה, וקדשנו, בת"ת. במצותיו, הם נו"ה, וצונו, יסוד. ואח"כ תשלום הברכה, כמו פרי העץ, או בורא פרי הגפן וכיוצא, הכל הוא במלכות. וענין הנזכר להשפיע שני מיני שפע, הוא צודק בכל התפילות והעבודות, וזכור. ואל תשכח.