תוכן

טז) ונלע"ד ששמעתי, כי בלעם גי' הויה אהיה הויה אדנ"י, שהוא עם הד' כוללים, גימ' בלעם. שהוא האורות של לאה ושל רחל מז"א שנטלם. אמנם ז"ס הפסוק, אשר מחזה שדי יחזה. (והנה בלעם מקומו בלע, בגרון לאה, לכן ר"ת "שדי "יחזה "נופל, שי"ן. סמך לשי"ן של תפילין) כי הלא כפי הנ"ל נמצא, כי בלעם הוא במקום שמתגלה יסוד דבינה, הנקרא שדי. אמנם כשיצאו האורות לחוץ, אינו שם שדי עצמו, רק החילוף שלו, (קמ"ב) כי השם נשאר לז"א, וחילופו בא"ת ב"ש לנוקבא. והוא גימ' בלעם, וז"ס אשר מחזה שדי יחזה כי אין רואה שדי בעצמו, רק המחזה שלו שהוא סוד קמ"ב, לכן הכל גימ' בלעם. האמנם שורש בלעם, הוא האורות דיסוד אבא הנמשכין עד מקום זה כנ"ל.