תוכן

יא) דע, כי כבר ביארנו מארז"ל, ולא קם עוד נביא כמשה וכו', אבל בא"ה קם. הענין הוא, כמו שמשה מן הדעת העליון דיסוד אבא שבתוך הז"א, כן הוא בלעם ממש, לכן היה אומר ויודע דעת עליון, כי לפי ששורשו משם, לכן היה יודע דעת עליון. וסוד הדבר הוא, כי הלא כבר ביארנו, כי משה היא גלגול שת והבל, אמנם לא נתקן לגמרי, עד פעם הג' שנקרא משה. וז"ש ותרא אותו כי טוב, פי' הענין, כי הוא טוב בלא רע עמו, אבל בתחלה לא נתקן לגמרי, רק אות ראשונה מש"ת, שהוא ש' דמשה. ואות ראשונה דהבל, והוא אות ה' דמשה. נשאר אות ת' מן ש"ת, וב"ל מן הבל שלא נתקנו, והם אותיות לב"ת. אמנם בסנה נתקן לגמרי, לכן כתיב וירא מלאך ה' אליו בלב"ת אש, וכבר ידעת, כי כל אותיות אלו, מורות על בחינת הניצוצות של הנשמות, וכפי הניצוצות של הנשמות המתוקנות, כך יש בו אותיות מתוקנים, ושאר אותיות חסרים ממנו. אמנם אז נתבררו לגמרי, ויצאה ממנו הקליפה שהוא סוד בלעם, הקליפה האחוזה באותן הנשמות.