תוכן

ז) אמנם אותיות נצ"ך, הם בזרוע וידין ואצבעות, הן' זרוע, כי הוא דוגמת ן'. ך' הוא הכף של יד ממש. וץ' הוא באצבעות. והנה כל אלו הג', הם בקין, כי ג' אותיות אלו גימ' קין. וכולן הם סתומים בלתי הבל כלל, וכולם נכללים בידים. ולכן בלק, לא היה לו סוד הפה, רק סוד הידים, לכן וקסמים בידם כתיב. ולכן כשראה שלא הועיל דבריו אלו עם בלעם, לכן ויספוק כפיו, והבן זה, כי דאג שאין לו רק כח מן הכפות הסתומים. אך בלעם אשר כחו בפיו, מן הבל הפה, לא רצה. לכן א"ל בלק ברח לך אל מקומך, פי': כי ז"ס ההבל שהוא אור המקיף, הנה הוא מצד ההוא רישא דל"א שהוא מקיף הכל, ומשם הולך אל הפה, וחוזר לצאת משם להקיף לתתא, וכשראה שאינו רוצה לקלל בפה, אז א"ל ברח לך אל מקומך, ר"ל שיחזור ויתעלם אל מקומו בהאי רישא דל"א. וז"ש באיד"ז על האי רישא דל"א, וע"ד איקרי ברח לך אל מקומך.