((שנת תרע"ט)
'ויענך
וירעיבך וגו' לדעת את אשר בלבבך, התשמור מצוותיו אם לא' (ע"פ דברים ח, ב-ג).
קבלתי ממורי הקדוש שליט"א[1],
לדעת פירושו לזווג[2], וגלה לנו
שהשי"ת רוצה לזווג השם הק' בלבבך אפילו באותו העת שלא תשמור כלל מצותיו,
עכלה"ק.
נראה
הפירוש, כי בזמן הזווג האורות גדולים מאד, ואינם מבחינים וכו'[3],
והוא כקטן שנולד ואחר כך נכנס למילה. והבן.
[1]כנראה
הרה"ק ר' יהושע אשר מפוריסוב זצ"ל.
[2]שער
הכוונות ראש השנה דרוש א: "דעת הוא מלשון זווג, כמו 'וידע אדם את חוה
אשתו' (בראשית ד, כה)". עי' הסבר בזה במאמרי הסולם ב' מאמר טו.
[3]נראה
שההמשך: אינם מבחינים בין כלי גדול לקטן, או בין כלי מתוקן לשאינו מתוקן.