עמוד
קח –
שיעור אד"ר בתחלתו
תניא אמר ר' שמעון לחברייא עד אימת ניתב בקיימא דחד סמכא.
כי רבי שמעון רצה לפעול למטה והוא שעצמו... יחד כמו גוונא
דלעילא – היינו להביא את התיקון קווים גם בפרצופי הו"ק, שעד אז היינו עד
גילויי – ר' שמעון למטה, לא היו מושגים מפני שתיקון קווים היו רק בג"ר
וע"י תיקון קווים יש השגה כל שהוא, ורצה ר' שמעון להרחיב ולהעמיק ולהביא לידי
השגה גם בפרצופי הו"ק שזה... ואפשר אך ורק ע"י המשכת תיקון קווים גם
בפרצופי ו"ק שפירושם הוא המעטת האור ובגילוי הכלים. וזהו עניין האדרות שמפרש
רבי שמעון.
"ואידרא" פירושו: מקום מיוחד ומסומן , לאו דווקא
בבית בפנים אלא בשדה או בכרם. והנה עד גלויי רבי שמעון היו התקון ג' קוים מושגים
רק בפרצופי הג"ר, ור' שמעון התחיל לגלות אותם גם בפרצופי הו"ק היינו לא
כמו שקרה בנקודים שאז הארת ע"ב ס"ג בטלה הפרסה של...
(סיום) החדש לגמרי, ונשארה הו"ק אחרי השבירה בעולם התהו
שהוא בחד סמכא, היינו רק קו שמאל לבד, בחוסר קו אמצע, שזה גרם שבירה חורבן ושבירה.
ורצה ר' שמעון לתקן זה ולאפשר השגה בהם. הו"ק.
והתחיל בפסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך. יומין זעירין ומארי
דחובה דחיק, כרוזי קרי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון ואינון בשולי כרמא.
ר' שמעון רצה לפתח לתלמידיו הקדושים השגת מה ופתח כניסה
לעניין צמצום ב' שעד אז לא היה שום מושג בו לחבריו כי לפני האדרא עסקו רק בעניינים של צמצום א' ,
וזה אמרו: עד אימתי ניתב בקיימא דחד סמכא שהוא עניין עליית המלכות לבינה
חולם, שמזה יוצא ימין בבינה. ואח"כ התעלות האח"פ, יצא קו שמאל בבינה
ונשארו ככה בלי תיקון קו אמצעי שזה נקרא עולם התוהו. אתכנשא חבריה לבי אדרא,
שדה כמו עגול ואינו חדר בבית.
מלובשין שריון, מדגיש "שריון"
מפני שיש חשש סכנה, ולפיכך החברים צריכים להיות יוצאים מובטחים ומשורינים נגד
התקפות החיצונים שבודאי ירצו להילחם איתם ולהפריע. סייפי ורומחי בידיכון,
חרב ורומח שני מיני כלי זין שאפשר לפעול בהם ולהלחם עם האוייב מקרוב ומרחוק חרב
מקרוב להכניע (חסר ההמשך)