עם הדומה לחמור
ענין 'עם הדומה לחמור'. והא סותרין
את עצמם בברכה דחכם הרזים, והלכה
למדים הימנו – ולא מאגדה.
אלא ענין שור וחמור הוא נפש וגוף, כי שור לשון גבהות, וחמור הוא חומריות, ושיעור מפורש ב'ידע שור קונהו' דהיינו הבורא ית', ו'חמור אבוס בעליו', אבל לא הבורא והבעלים. וזה ענין 'שבו פה עם החמור' (בראשית כב, ה), שרמזו דלמה לא לקח את הנערים כדי לחנכן במצוות, וממילא בקידוש השם בפרהסיא עדיפא. על כן אמר 'עם החמור', דהא אינכם מכירים הבעל האבוס, ויהיה נראה בכם רציחה או שגעון ולא מצוה. וזה אמרו במדרש רבה, דיעקב אמר לחמור אבי שכם, אני שור ואתה חמור, והכתוב אומר (דברים כב, י) 'לא תחרוש בשור וחמור יחדיו' וכו' וכו'.