תוכן

ט) ועתה נבאר זה, כי הלא לעיל אמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה, ונבואתם היה: משה מת, ויהושע מכניס לארץ. לכן אהרן ומרים רצו לדעת, מה זה ועל מה זה, למה לא יכנוס משה לא"י, כי עדיין לא ידעו טעם הסלע עד פרשת חקת. והנה היו יכולין לומר, כי הטעם הוא, כמ"ש בזוהר היש בה עץ וכו', כי (אם) אין בא"י עץ החיים, שהוא פני חמה, אינה כדאי שמשה יכנוס שם. והם דחו סברא זו, ואמרו כי הסבה הוא, כי אשה כושית לקח בקנין גמור כנ"ל, וזהו ויאמרו וכו', הלא גם בנו דיבר. פי': כי אם הטעם הוא במשה, היותו פני חמה מחמת נבואתו, הלא גם בנו דיבר ה', ולמה לא יכנוס הוא כמונו, כי עדיין לא נגזרה על אהרן ומרים ג"כ שלא יכנסו לארץ. וע"ז השיבם הקב"ה, כי אין זו טענה, רק עיקר הטעם של הזוהר הנ"ל. והטענה שאמרתם הלא גם בנו דיבר, ג"כ אינה טענה, כי יש חילוק בין דבר נבואתכם לנבואתו, כמ"ש אם יהיה נביאכם וכו'.