תוכן

ו) והנה עתה התחיל תקון יעקב ולאה, לכמה סבות: האחד הוא, לפי שכאשר נתקן ז"א, ונכנסו בו המוחין דאו"א כנז"ל, הנה כשהתחילו דמוחין ההם לירד, וליכנס בראשו של ז"א. ששם הוא עיקר מקום המוחין. ושם הוא עיקר מציאות גודל האורות ההם, לכן בהגיעם שם, האירו לצד אחור ראשו דז"א, ושם נעשת פרצוף לאה כלה באחת, וכאשר נתפשטו עוד המוחין הנז' יותר, למטה מן החזה דז"א, אשר שם סיום דיסוד דאימא, ושם נגלו המוחין באור מגולה בלי מסך כנודע, הנה אז נגלו יחד ב' הבחי', שהם: נה"י דאבא, ומשם נעשו פרצוף יעקב, מצד פני ז"א, מן מקום החזה ולמטה. גם נתגלו החסדים שבנה"י דאימא, ומשם נעשת פרצוף רחל באחורי ז"א, ממקום החזה ולמטה כנזכר.