תוכן

עה. ומכאן הוכחה מוחלטת על חיוב הזהירות בחרות היחיד בנוגע לעניני דעות והשכלות, משום שכל התפתחות החכמה והדעת, מיוסדת על חרות היחיד הזה, ולפיכך אנחנו מוזהרים לשמור עליה בשמירה מעולה, באופן שכל צורה וצורה שבתוכנו שאנו קוראים לה בשם יחיד, דהיינו, בחינת הכח הפרטי של האדם היחיד שנקרא בכללות בשם "רצון לקבל", גם כל הפרטים מהתמונות אשר הרצון לקבל הזה כוללם שגדרנו אותו תחת השם "מצע" או סיבה א', שמשמעותו כוללת כל אותם הנטיות והמנהגים וכדומה שירש מאבותיו ואבות אבותיו, המצוירים לנו כמו שלשלת ארוכה של אלפי בני אדם שהיו מצויים בשעתם ועומדים זה תחת זה, שכל אחד מהם הוא טפה תמציתית ממולידיו, שבטפה הזאת, הגיע לכל אחד כל הרכוש הרוחני של מולידיו לתוך המוח המארך שלו שנקרא סוב קונשינס (-תת מודע). באופן, שהיחיד הנמצא לפנינו, יש לו בסוב קונשינס שלו כל אלפי הירושות הרוחניות מכל היחידים המוצגים באותה השלשלת, שהם מולידיו ואבותיו.