תוכן
עה)
תבונה ג' שהיא ב': או"א דאצילות, שהם קומת בינה, נחלקים תמיד לב' פרצופים, או"א וישסו"ת. דהיינו ב' בחינות של או"א, או"א עילאין ואו"א תתאין. ובעת לידת זו"ן, נחלקים גם או"א תתאין עצמם לב' בחינות. שראשונה נשארת בקומתה, ושניה מתמעטת לבחי' ו"ק, בסוד רובצת. ונמצא עתה ג' בחינות אמא, אמא עילאה ותבונה א' ותבונה ב'. ועפ"ז תבין, אשר תבונה הב' הזו, אפשר לכנותה תבונה ג', דהיינו בצירוף עם אמא עלאה הראשונה והרי היא שלישית אליה. ואפשר לכנותה תבונה ב', דהיינו רק ע"פ השם של תבונה, שאין אמא עילאה בכלל השם הזה, שלפי"ז אין כאן אלא ב' תבונות, הא' והב'. וע"כ דרכו של הרב לכנותה בשם תבונה ג' שהיא הב', כלומר, שהיא ג' לאמא עילאה, והיא ב' לבחי' תבונה. (
אות ק'). [עי' או"פ ד"ה
והנה נתבאר]
