עדן ונהר יוצא מעדן
החכמה, שה"ס חכמה דא"א הנעלמת באו"א עלאין דאצילות נקרא עדן וחכמה זו נסתמה מתחתונים. ואין בה שום השגה כלל וכלל. והחכמה המתגלה לתחתונים היא מבינה שיצאה לחוץ מראש דא"א, הנקראת נהר יוצא מעדן, מסבת המלכות שעלתה במקום בינה, ואח"כ כשחזרה לראש בעת גדלות היא מקבלת חכמה מחכמה סתימאה שבראש דא"א, ואז חזרה הבינה ונעשתה לחכמה, והארת חכמה שלה מתגלה במקום המלכות וממלכות לתחתונים.
וענין זה נוהג בכל מדרגה עד עולם עשיה והרקיעים שבג"ע. כי בכל מדרגה יש עשר ספירות, שהחכמה שבהן נקראת עדן, והיא עצמה סתומה כמו חכמה סתימאה דא"א למעלה, אלא מכח עלית המלכות למקום בינה שבמדרגה, ובינה ותו"מ נופלים למדרגה שמתחתיה, שהם נקראים משום זה, נהר יוצא מעדן שבאותו מדרגה. ולעת גדלות שבינה ותו"מ אלו חוזרים למדרגתם אז הם מקבלים מעדן שלהם חכמה, ומהם יוצאת החכמה להמלכות שבאותה המדרגה.