תוכן

זוהר (אמור דף ל"ג אות ל"ח): כי אם בתולה בעמיו יקח. שואל, ולמה צריכים שיקח רק בתולה, בלי פגם. ומשיב, אשה היא כוס של ברכה, שאם טעמו פגמו, כלומר שמרמזת על המלכות, הנקראת כוס של ברכה, וכו'. והכהן המקריב, צריך להיות בלי פגם.
ויש לשאול מה מרמז לנו זה בעבודה? האר"י הקדוש אומר על מלכות, כל יום חוזרת להיות בתולה, שפירושו, היות ששורש המלכות הוא נקודה, וכל הט"ס שבה הן בבחינת תוספת, לכן כל יום היא נבנית מחדש, כלומר שכל יום מתחלת עבודה מחודשת לבנות את המלכות עד בחינת גדלות שלה. אולם כל יום הוא בחינה מחודשת, שמעלים מבי"ע לאצילות ומוציאים אותם מהמקום שנפלו לתוך הקליפה, ומעלים אותם לקדושה.
ובעבודה מתבארת זה, שכל יום האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים מחדש, ולא ישתמש עם מה שהיה לו מאתמול, היינו לומר, שהוא התגרש ממנה ולוקח אותה בחזרה אותה המלכות שמים, או שהיא נעשית אלמנה, זאת אומרת שהאדם מת מבחינת הרוחניות, מבחינת רשעים בחייהם נקרא מתים, או שחילל אותה.
אלא האדם צריך כל יום לקבל בחינת מלכות שמים כדבר חדש. והמלכות שמים, שהיה לו אתמול, הוא לא משתמש עמה, אלא שהוא לוקח עכשיו בחינה חדשה, כלומר שבמלכות זו עוד לא פגם, מטעם שהיא עתה בחינה חדשה. וכל התורות, שלומד היום בנוגע לעבודת ה', צריך להיות עם פירושים חדשים, לא משל אתמול, כי התורות של אתמול הוא כבר פגם אותם, אלא צריך להיות בתולה.