תוכן

ח' ניסן תש"א
שמעתי ממורי רוממותו יתברך: ביחס משותף לשפלות האדם מתבלטים רחמיו יתברך ומורגשת אהבה עזה.
בתחילת קימה לעבודה יתבונן גדולת רוממות הבורא יתברך ושפלות האדם ביחס משותף, היינו רוממותו יתברך בעצמו היא גדולה – ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, אשר ברא ויצר ועשה את כל המעשים – לעומת האדם השפל והחלש יותר מכל בעל חי שבעולם, שאין שום קיום להאדם מבלעדי זיעת אפו. מה שאין כן כלל בעלי החיים. כמו שאמרו, קידושין: הראית ארי סבל שועל חנוני וכו'.א
ובכל זאת זכה לעמוד קטן ונבזה לעבוד לפני הוד רוממותו יתברך, מפני רוב רחמיו אשר לא ישוערו, כי רצה לשכון בתוכנו להיותנו משיגים כח גדולתו, ברוב אהבתו אותנו, אהבה שאינה תלויה בדבר, שאינה בטלה עולמית.