תוכן

עבודת האדם צריכה להיות בעיקר בכדי להגיע לבחינת לאוקמא שכינתא מעפרא. שפירושו ענין מלכות שמים, היינו לקבל עול המלכות, שהיא אמונה בה' לצורך שמים, ולא לתועלת עצמו. והיות שהאדם נברא ברצון לקבל לעצמו, אין האדם מסוגל מצד הטבע לעבוד לתועלת ה'.
לכן עבודת האדם היא לעשות מעשים טובים, היינו תורה ותפלה לה', שה' יעזור לנו לאוקמא שכינתא מעפרא, שזה נקרא בחינת אתערותא דלתתא. היינו שהתחתונים מעוררים בחינת חסרון, שזהו מה שאנו אומרים, יהי רצון מלפניך, היינו שיהי' רצון למעלה למלאות את חסרונותינו.
וזהו, ויקחו לי תרומה, שפירשו בזה"ק, להרים את ה', שהוא תרומ-ה', היינו מלכות שמושפלת לעפר, להרים אותה משפלותה. אבל לזה צריכים שהקב"ה יקים אותה, כמ"ש הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.