תוכן

עא. הרי לעיניך, שבענינים רוחניים מתהפך זכות הרבים לחובתם. ויוצא החוק 'אחרי היחיד להטות', כלומר, היחיד המפותח. כי דבר גלוי הוא לכל אדם, אשר המפותחים והמשכילים, המה תמיד מיעוט קטן מאד בתוך כל חברה, ונמצא כל הצלחת החברה ואושרם הרוחני, צרורה וחתומה תמיד בידי המיעוט. והבן זה היטב, שמתוך זה מתחייבים הרבים בזהירות יתירה, לשמור בעיניים פקוחות על כל הדעות של היחידים שלא יתבטלו מהעולם, כי עליהם לדעת על בטח בוודאיות מוחלטת, אשר הדעות היותר מפותחות והיותר אמיתיות, אינן נמצאות לעולם ברשות הרבים השולטים, אלא דווקא ברשות החלשים ביותר, דהיינו, דווקא בהמיעוט שאינו ניכר לעיניים. כי כל חכמה וכל יקר, דרכה לבוא בהעולם בכמות מועטת. ולפיכך נעשינו מוזהרים לשמור על הדעות של כל היחידים, משום חולשת היכולת של הרוב השולט לבוא לברר ביניהם.