חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

ספירת העומר

תוכן

כתוב בתורה (ויקרא כג, טו): "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". הכתוב מתחיל בשבע שבתות, שהן מ"ט יום, ומסיים חמישים יום. ויש להבין זה, דהלא מ"ט אינם נ'.

הענין הוא כידוע אצל הבירורים, שנפלו בעת שבירת הכלים ש"ך נצוצין שהם עשר פעם ל"ב. ואנו מצווים על ידי התורה והמצוות לברר רפ"ח מהם, היינו ט' פעמים ל"ב, והשי"ת משלים בעדינו את ל"ב העשירי בסוד הכתוב (יחזקאל לו, כו): "והסירותי את ל"ב האבן" שהוא הל"ב העשירי[1].

וכן בנ' שערי בינה, שכתוב אצל משה רבינו ע"ה (תהלים ח, ו): "ותחסרהו מעט מאלקים", אומרת הגמרא (ראש השנה כא, ב) שנ' שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר 'ותחסרהו מעט', שהוא שער הנ'.

ולכאורה קשה, הלא משה רבינו נקרא 'איש האלקים' (דברים לג, א), וגם בזהר כתוב (בשלח אות רי ; עקב אות סא) שזכה לבינה, היינו לכל נ' שערי בינה, ואיך אומרת הגמרא שזכה רק למ"ט, ולא לנ'.

התשובה היא, כי מצד עבודתו ויגיעתו זכה למ"ט, שלכן נאמר "ותחסרהו מעט מאלקים", אבל השי"ת השלים לו. ואחר שהוא הגיע למ"ט מכוחו ויגיעו, הקב"ה נתן לו את השער החמשים. ואלו ואלו, הן הגמרא והן הזהר, הם דברי אלקים חיים[2].

כמו כן הוא בספירת העומר, שמקודם כתוב "וספרתם לכם", ואחר כך מסיים "תספרו חמישים יום", ולא כתוב "לכם". כי אנחנו מצווים "וספרתם לכם שבע שבתות", היינו רק מ"ט ימים, אבל תזכו שתספרו חמישים יום, שהקב"ה ישלים לנו את השער החמישים, מה שאין בכוחנו להמשיכו על ידינו. כי 'ספירה' היא מלשון 'השמים מספרים' (תהלים יט, ב), כי על ידי הפגם הספירות אינן מאירות, ועל ידי המצוה של הספירה, אנו מתקנים את הפגמים של המ"ט ימים, והשי"ת נותן לנו את השער הנ' ממילא, והוא סוד יום חג השבועות.

וזהו שכתוב במשנה (יומא פ"ח, ט): "לפני מ"י אתם מטהרים" - דהיינו עד שער החמישים – "ומ"י מטהר אתכם, אביכם שבשמים".

יהי רצון שנזכה לחן ולחסד בעיני השי"ת ולקבל את התורה הקדושה כנתינתה בהר סיני ושנשמע תמיד בשורות טובות אמן.



[1] עי' תלמוד עשר הספירות חלק י' (אותיות יג-יז) ופירוש הסולם בהקדמת ספר הזוהר (אות קנו), וזוהר וישלח (אות קיד), שמבאר את חשבון הש"ך ניצוצין, והטעם שמתקנים רק רפ"ח מהם.

[2] כעין זה מובא בס' שפת אמת (שבועות תרמ"ד): איתא נ' שערי בינה נבראו וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד שנאמר ותחסרהו מעט וכו'. פי', שאין באפשרות האדם להשיג למעלה בשער הנ', אך אחר כלות השגת האדם ניתן במתנה גם הארה משער הנ', והוא מתן תורה בחג הזה, עכ"ל. עש"ה.