תוכן

שמעתי כ' חשון
בדרך כלל אנו מבחינים ב' מיני בשר: בשר בהמה, ובשר של דגים, ובשניהם יש סימנים של טומאה. והתורה נתנה לנו סימנים, בכדי לידע איך להתרחק מהם, ולא ליפול לרשות הטומאה שבהם.
בדגים ניתנו לנו סימנים של סנפיר וקשקשת. בזמן שהוא רואה את הסימנים האלו בדגים, אז הוא יודע איך להזהר ולא ליפול לרשות הטומאה. "סנ-פ-יר" מרמז לנו על "שונא-פה-אור" הכונה על מלכות שנקראת פה. וכל האורות באים ממנה, מצד שהיא בחי' אמונה. ובזמן שהוא רואה שהיא בבחי' טעם של עפר, שהוא בזמן שצריך להאמין. אז הוא יודע בבירור שצריך לתקן מעשיו, וזה נקרא שכינתא בעפרא, וצריך להתפלל לאוקמא שכינתא מעפרא.
וקשקשת נקרא. כי בזמן של סנפיר, אין הוא מסוגל לעבוד כלל. אלא כשהוא מתגבר על סנפיר, אז נופלת לו במחשבתו איזו קושיה על ההשגחה, וזה נקרא קש, ואז הוא נופל מעבודתו. ואח"כ הוא מתגבר ומתחיל לעבוד בלמעלה מהדעת, ונופלת לו במחשבתו עוד קושיא על ההשגחה. נמצא שיש לו ב' פעמים קש, שהם קשקשת. וכל פעם שמתגבר למעלה מהדעת, אז הוא עולה ואח"כ הוא יורד. אז האדם רואה שאין הוא יכול להתגבר מחמת ריבוי הקושיות, ואז אין לו אז עצה אחרת אלא לצעוק לה', כמ"ש [שמות ב' כ"ג]: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים". ואז הוציאם ממצרים, היינו מכל הצרות.