ואמנם צריך אני בתחלה להציע לפניך הקדמה א׳ מצטרכת לכלל מה שנבאר אח״ז והיא הקדמה ברורה מאד לרגילים בחכמות ומופתיהם.
אמרה הנשמה אמור.
אמר השכל הרב הגדול הרמב״ם זלה״ה נתעורר על תואר ילד הנמצא בכתובים נעתק לדברים אשר אין הלידה בהם מיוחדת, ואמר ז״ל ילד הושאלה זאת המלה להמצאת הדברים הטבעים בטרם הרים יולדו והושאלה עוד לחידושי המחשבות ומה שיחייבהו מן הידיעות והסכמות כמו וילד שקר וממנו נא׳ ובילדי נכרים ישפיקו עכ״ל והועתק התואר הזה אל המחשבה הוא וכל המתדמים לו, והיינו כי כמו שלדבר המתחדש נשאל תואר הלידה כן הדבר העומד בכח לצאת אל הפועל נשאיל ההריון וכדברי הכתוב עצמו הרה עמל וילד שקר כי למי שהועתק הפועל האחד יועתקו ג״כ כל שאר פרטיו, ואמנם ידענו שכל הסכמת עצה הנגזרת בטעם נכון הנה יהיו לה מולידיה שהם ההנחות הראשונות והרי התולדה במולידה בכח קודם שתולד ממנה ובהולדה יוצאת מן הכח אל הפועל ולא עוד אלא, שבהיות שכל דבר שמשתלם הנה שלימותו דבר נוסף על מציאותו כי יש באפשרותו לימצא זולת השלימות ההוא, אמנם יגיעו אל סבת הדבר ההוא שני דברים דהיינו המצאו והשתלמו כי הסבה המהוות היא הסבה המשלמת ומתמדת הקיום שאין השתלם המסובב, אלא שלימות הולדת הסבה, שכשתוליד כל מה שבחוקה להוליד ימצא הנולד ההוא שלם בכל שלימותו וכל זה פשוט למי שדרך דרכי החכמה, ואמנם כבר שמעת למעלה היות כל עניני הנמצאות מתקשרים זה בזה עד שכלם נמשכים זה אחר זה ונולדים זה מזה, וכלם ביחד קשר א׳ ומציאות כלל א׳ שאינו נשלם אלא בכל הפרטים האלה, ובזה תלוי יופיו ושכלולו של העולם וכמ״ש דבר זה למעלה, והרי זה לנו מקום רחב ידים הרבה מאד להתבונן ולהעמיק בחכמת הבורא ית״ש בבריאתו, כי כל ענין אשר נמצא בהנהגתו ית׳ נדע שיש לו בהנהגה עצמה ענין קודם יחייבהו ויקרא לו סבה ומוליד, והסבה הזאת היא שתוליד והיא שתשלים הענין המתחייב ונולד ממנה, וזה הוא כלל הכונניות שזכרתי למעלה שמתגלגלים בעולם משמי השמים ועד תחתיות הארץ בהיות כל הנמצאות העליונות והתחתונות הגבוהות והשפלות מתקשרות זו בזו ונולדות ומתחייבות זו מזו, ובהשפיע האדון ב״ה א׳ מהשפעותיו לא נבחין בה מה שתפעל בעולם לבד, אלא גם מה שיש כלול בחוקה להוליד עוד ענין מתחייב ממנה ומה שימשך ממנה בנמצאות יהיה תמיד בהשקפה אל הענין ההוא הכלול בחקה, ואמנם אם עוד ירצה האדון ב״ה ויוציא מן הכח אל הפועל הענין ההוא המתחייב הנה גם בעולם יפעל ענין יותר רשום ומצויין שיהיה נמשך ממה שחודש בהשפעה בפועל שמתחלה לא היה אלא נשקף לבד בכלל מה שהיה נפעל מן השפע הראשון ועכשיו יחודש מציאותו בפועל, וגם בזאת יבחן מציאותו בבלתי שלימות ובשלימות וכל אלה ענינים פשוטים ליודעים דרכי החכמות המופתיות, ואמנם כאשר נעמוד להתבונן על בריאתו ית׳ בדרכים ומשפטים האלה נמצא חכמה רבה ועמוקה ויובנו לנו סתרים רבים מן התורה ויותרו ספיקות וקושיות רבות הנמצאות בענין ההנהגה והאמונה למי שלא ידע אלה הדרכים.
אמרה הנשמה אין ספק אצלי שא״א להשיג אפי׳ אותו המעט מזער שהאדם יכול להשיג בחכמת מעשיו ית׳ אלא בדרכי הלימוד והחכמה ומי שירצה ליכנס בחקירות אלה זולת ההכנות והלימודים המצטרכים לו אינו אלא זדון ולא יוכל להצליח.