אמר השכל עתה נתחיל בסדר תיקונו של העולם, ונא׳ כי הנה כבר שמעת שבשעה שחידש הבורא ית״ש את ההשפעה לצורך הטבע הזה מתחלה שעדיין היה עתיד לחדש הביטול להשפעה ההיא, הנה הכונה באמת בחידוש ההשפעה לא היתה לשתתקיים אלא לשתתבטל וכבר פי׳ דבר זה למעלה, אמנם ברצותו לחדש מציאות השפעה מתוקנת לשתתקיים ותוליד התולדות המצטרכות בעולם, הנה הכונה היתה באמת להרחיק ממנה הרע שכבר נתחדש לענינה והרי כאן הכונה הפך ממש מן הכונה בראשונה כמ"ש וזה הראש וראשון למציאות תיקון הבריאה להיות הכונה נהפכת אל עשית הטוב וקיומו והצלתו מן הרע, והנה המציא האדון ב״ה כל מדות השפעתו ומדרגותיה מדרגה מדרגה בתיקונה שהכונה בה תהיה רק להוליד הטוב, וריחק ממנה הרע שהוא הביטול שכבר נתחדש מציאותו ליפול בענין המדרגה ההיא, ובדרך זה הכין כל מדרגות השפעתו בהדרגתם, ובכל א׳ מהנה הוצרך לעשות כל זה פי׳ בראשונה להפוך הכונה בה רק אל תיקון הטוב להולדת הנמצאות כמ״ש, שנית להרחיק ממנו הביטול שכבר חודש לה שלא ישוב ויבטלה, אמנם הרע ג״כ לא רצה האדון לבטלו אלא להרחיקו אך שיהיה קיים ועומד כל זמן הצריך לבריות וגם קיום הרע עצמו לא יהיה אלא מכחו ית׳ כי הוא לבדו עושה את הטוב ואת הרע ודאי, אך אין זה אלא הענין היותר שפל המתיחס להשפעתו והשגחתו ית׳, ונמצא שודאי סידר האדון ב״ה כל הדרגת השפעותיו למה שצריך לקיום העולם מדרגה תחת מדרגה ואחר כל אלה ייוחס לו ג״כ עשית הרע וכל חלקיו ועניניו, והנה יש ברע הזה מה שמקביל לכל חלקי ההשפעה הטובה, כי לכל חלק השפעה טובה כבר חודש ביטול ומכל חלק השפעה טובה רוחק הביטול המיוחד לה אך לא נתבטל, אמנם כל הביטולים המיוחדים לכל חלקי השפעה הטובה אינם אלא מיני סוג א׳ שהוא הרע הכללי, וכל הסוג כלו לא ייוחס להשפעתו ית׳ אלא בערך היותר שפל שבכל הענינים הנכללים בה וע״כ מאז נתקנה ד״מ המדרגה העליונה שבהשפעה הנה ביטולה כבר נודע ורוחק ממנה ולא נתבטל אך מציאותו תלוי להתקיים ולהתנהג רק במדרגה התחתונה המיוחסת להשפעה, ובמדרגה השנית שנתקנת גם ביטולה נודע כבר ומציאותו תלוי עד התחתונה כמ״ש, אך מצד הדרגת ההשפעות הרי כבר נתקרב ענינו להתהוות יותר ממה שהיה בראשונה ובשלישית יותר מן הב׳ וכן כלם עד המדרגה האחרונה, ע״כ נא׳ שמיד שירצה האדון ב״ה לתקן ההשפעה (עולמו) לקח לו לסדר סדרי הטוב וסדרי הרע וסדרי הטוב הולכים ונתקנים במדרגותיהם, אך הרע הנה הוא תלוי ועומד מתחלת הסתדר ההשפעה עד הגיעה אל מדרגה האחרונה שבה (שבה) תלוים כל סידורי עניניו בפרטיהם כי הכונה היא להשפיל מציאות הרע שלא יהיה ענינו אלא הפחות שבכל הענינים שבבריאה והשפלה זאת מכלל התיקונים הגדולים אשר לעולם היא שתהיה מרובה מדה טובה ממדת הפורענות הרבה, וע״כ מתחלת הסתדר הסדרים הבדיל האדון ב״ה סדרי הטוב לצד א׳ להסתדר וליתקן וסדרי הרע להתגלגל בהשפלתם ממדרגה למדרגה כי לפי מה שהיה סדר מסדרי הטוב נתקן כך סדר הרע נשפל לעומת זה עד שבהשתלם סדרי הטוב ליתקן נמצא הרע נשפל לגמרי והעולם מתוקן כראוי, וזה פתח גדול להבין ענין אמלאה החרבה המוזכר אצל רבותינו כי זה כלל ענין עבודת האדם, כי עשה האלקים את הטוב ואת הרע והשפלת הרע אינה תלויה אלא בהגברת הטוב וההפך להפך ח״ו והב״ה הודיענו המעשים המצטרכים להגביר הטוב בסדריו שממילא נמשך השפלת הרע וכל סדריו ונמצא העולם מתתקן בתיקון שלם.
אמרה הנשמה כל אלה דברים מחוורים לי וזה סדר נאה להבין מדותיו של האדון ב״ה המיוסדים בעומק חכמתו שלא יהיו דברי העולם ומקריו דברים נופלים על צד ההזדמן אבל הכל מתתקן בחכמה עמוקה לתכלית שלם.