אמר השכל אמנם צריך שתדעי הקדמה א׳ גדולה כי בין הטבע ובין האישים כשהם כלולים בהשפעתו ית׳ הוא מציאותו ״בכח״, וכשנתהווה וניתן לו מציאות ממש הוא מציאותו ״בפועל״. ואע״פ שיש מקום לדון אם ענין הטבע בפני עצמו ניתן לו מציאות בפועל, כי מדבריו בספר ״בנין עולם״ (שערי רמח"ל עמ׳ ת״ט ד״ה והאמת) נראה שם, שיציאת הבריאה לפועל היה מיד לפי ענין האישים, והטבע היה נכלל שם. אמנם ענין הטבע כשלעצמו היה לו רק מציאות בכח ולא יצא מציאותו אל הפועל, מ״מ הטבע אין ענינו ״בכח״ רק שמצד האמת מציאות הטבע היה רק בכח ולא בפועל, והענין הוא כנ״ל שכח ופועל, טבע ואישים, מצד עצם ענינם הם ענינים חלוקים שאין להם שום שייכות. וכן הוא פשוט שאף אם נימא שענין הטבע בפני עצמו היה לו מציאות בכח ולא בפועל, מ״מ ענין האישים יש לו מציאות גם בכח וגם בפועל, שהרי כתב לעיל; שגם מציאות האישים נעשה ג״כ ב״השפעה״ ודאי וזאת ההשפעה היא השפעה שבאה אחר ההשפעה שחידשה את הטבע, ע״כ. וכיון שיש השפעה שענינה להמציא אישים, א״כ כשמציאות האישים נכללים בזאת ההשפעה, שם מציאותם בכח, ואח״כ כשהאישים נולדים מזאת ההשפעה, וניתן להם מציאות ממשית, שם הוא מציאותם בפועל. וכן בהמשך דבריו כאן כתב: עשה העולם וכל ״בריותיו״ מתחלה בכח ואח״כ בפועל, ע״כ, וענין הבריות הוא אישים, הרי להדיא שענין האישים נעשה בתחלה בכח ואח״כ בפועל.
עוד נקודה יש להבהיר כאן והוא, שמדבריו נראה מוכרח שענין השבירה שביארו לעיל; שנעדרו מההשפעה ההכנות הטובות וזה ההעדר חידש בהטבע ההפסדים והקלקולים - כל המדובר כאן הוא בהטבע הנכלל בהשפעותיו ית׳ - בכח. ועי׳ לקמן וז״ל; שבהשפעה עצמה חידושי דברים חידשה הגזרה העליונה ורק אחר כל ההכנות האלה עשה העולם השפל הזה, ע״כ, ואלו ה״חידושי דברים״ הם הביטולים וקלקולי הסדרים, שהרי בזה הוא מדבר שם. הרי להדיא שענין הביטולים וקלקול הסדרים נתחדשה בהשפעתו ית׳ - בכח, ולא בעולם השפל - בפועל. ויותר נראה, שהעולם השפל - הבריאה בפועל, תחלת ענינה ומציאותה הוא כבר לפי ענין התיקון, כי כתב שם: עשה העולם השפל בנוי עפ"כ הענינים האלה ומורכב מכל הדברים, ע״כ, וענין ״מורכב מכל הדברים״ הוא הוא מצב של התיקון, כמ״ש לקמן (עמ׳ קפח) שמבאר שם ענין השבירה ואח״כ כשממשיך ענין התיקון כותב; אח״כ שב והשפיע בהארת פניו להמציא נמצאות אישי הטבע ״מורכבים״ בטוב ורע ״בהרכבה״ אחת, נמצאים בתכונה שהם עתה, הווים אך עלולים ליפסד, ע״כ. הרי שהמצב של ״מורכבים״ הוא המצב של תיקון, וא״כ מ״ש: שעשה העולם השפל מורכב וכו' הוא המצב דתיקון, הרי שהעולם השפל - בריאה הנפרדת, תחלת ענינה לפי התיקון.
והיא אע״פ שבחוקו ית׳ היה ודאי קדום לעשות כל המעשים האלה כי לא ישתנה בו שום דבר בשום זמן אעפ״כ לא יקרא זה שהיו הדברים האלה בכח, שצריכים לצאת אל הפועל כי זה הוא א׳ מן השיבושים שנכשלו בו מאמיני קדמות העולם אמנם הכלל הוא כי כל מה שהוא בעניני האדון ב״ה קודם בריאת העולם א״א להשיגו כלל ואין שייך שם שום א׳ מן הגדירים הנזכרים מעתה ואין להזכיר לא כח ולא פועל שיתחייב מזה המצא כל היחס הנמצא בין הכח והפועל אמנם בשעה שרצה לברוא העולם הוא עצמו חידש מציאות הכח והפועל והוא עצמו עשה העולם וכל בריותיו בתחלה בכח ואח״כ בפועל לחדש מציאות זה של כח ופועל שבמאמרו הראשון לברוא העולם היה העולם בכח ואחר יצא אל הפועל וע״ז רמזו רז״ל בראשית נמי מאמר הוא ונשתנה משאר המאמרות להיות כאן כלול העולם בכח טרם צאתו לפועל.
ואמנם בחדשו את הטבע בכח אז נעשו כל הענינים האלה שזכרנו בהשפעה ואח״כ יצא הכל לפועל כמו שהוכן בכח וכמ״ש.