אמר השכל צריך אני להציע לך תחלה הצעה אחת כללית ועיקרית מאד.
אמרה הנשמה אמור.
אמר השכל צריך שתדעי שכל המתהוה או המתקיים בנמצאות אינו לא מתהוה ולא מתקיים אלא בהשפעה נשפעת ממנו ית׳ וכפי מציאות ההשפעה כך הוא מציאות הנולד ממנה וענין זה ביארו היטב הרב הגדול הרמב״ם זלה״ה בס׳ המורה שלו בח״ב בפרקים רבים וא׳ מהם בפי״ב ממנו והנה דוגמא לזה הוא השפעת הככבים שידענו הולידה כל עניני העולם התחתון הזה וכמאמרם ז״ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע שמכה בו ואומר לו גדל וכמו שהביא הוא ז״ל בפי׳ ואמנם אלה משפיעים לפי החק שהטביע בם האל ית׳ ומשפיעים רק מה שמקבלים ממנו ית׳ - אך האל ית׳ הוא מקור כל השפע הנשפע ופי׳ הוא ז״ל בפ׳ [י״ב] על זה מקור מים חיים את ה׳ שהזכיר הנביא ירמיה וכן כי עמך מקור חיים שאמר דהע״ה שר״ל שפע המציאות וכלל הענין ואמר ז״ל כאשר התבאר לנו שהוא בלתי גוף והתקיים שהכל פעלו נא׳ שהעולם משפע הבורא נתחדש ושהוא משפיע עליו כל מה שיתחדש בו וכן יאמר שהוא משפיע מחכמתו יע״ש ואמנם שמעת כבר שכל הפעולות שהאדון ב״ה פועל עמנו לא אחת בהם שיהיו דבר מענינו ית׳ לפי מהותו הפשוט ית', המרומם על כל ברכה ותהלה כי הוא לפי עצמו נשגב מכל מה ששייך בבריותיו ודאי אבל כלם ענינים שחידשם הוא ית׳ ברצונו וחפצו והם מיני השפעה שרצה וחידש להיות משפיע והולך על הסדר שגזר בחכמתו הנפלאה כלם דברים השייכים למציאות הנמצאים, שרצה להמציא ונמצא שהסבה והמסובב שניהם כא׳ מחודשים מרצונו ית׳ פי׳ מיני ההשפעה ודרכיה הם הסבה והנבראים הם המסובב ואמנם חידש האדון ב״ה מיני ודרכי השפעה כמינים של נמצאות שרצה שיהיו כי כל מין א׳ של השפעה יוליד מין א׳ של נמצאים וזה פשוט כי שפע החכמה הוא שפע א׳ ושפע הגבורה הוא שפע אחר ושפע העושר הוא שפע אחר, וכן כולם.
אמרה הנשמה וכי אין הב״ה יכול לברוא כל הנמצאות בהשפעה א׳.
אמר השכל שפע ר״ל מה שמגיע מן הבורא ית׳ אל נבראיו לעשות בם ענין מה, ואנחנו לא נבחינהו מצד הפועל כי כבר לא נדע איך הב״ה פועל, לא נבחינהו אלא מצד הנפעל, וכשיגיע מן הבורא ית׳ אל נברא כח וגבורה תהיה ההשפעה ההיא השפעת גבורה, כי היה הרצון העליון בהשפעה ההיא שתולד ממנה הגבורה וכשתגיע חכמה תהיה ההשפעה השפעת חכמה וזה פשוט, נדבר על נד״ד על הטובות והרעות אנחנו רואים הולד הטוב והרע בעולם איך את חושבת שהם נשפעים.