אמרה הנשמה עדיין יש לי מקום מעט לשאלה למה אנו צריכים לומר שהכל עומד על ענין היחוד הזה הלא טובה הסברא הראשונה אשר שמעתי מפיך בתחלת דבריך שרצה הב״ה להיטיב הטבה שלימה אל נבראיו וראה שצריך לזה שיקבלוה בזכות ולא בצדקה ע״כ שם השכר ועונש בעולם כדי שיקבלו הטובה בשכרם וכנגד זה שם רק הבחירה כדי שיהיה מקום לשכר ועונש.
אמר השכל אבל המעשה מוכיח שהיחוד הוא העומד להתגלות כי אנחנו רואים הבטחות הנביאים שהבאנום למעלה כבר, אשר הם מבטיחים שהב״ה יגאל את ישראל עכ״פ אפי׳ כלא זכות ושיסיר יצ״ר מבני אדם ויכריחם לעבדו והנה כל אלה הם נגד השכר ועונש ונגד הבחירה, ואם היתה הכונה באמת להעמיד ענין הבחירה והשכר ועונש דהיינו שיהיה העולם תמיד בנוי מבני בחירה להיות צדיקים או רשעים כרצונם ותמיד יהיה טוב לצדיקים או רע לרשעים היה צריך שזה יהיה תמידי ולא יהיה לו הפסק וזה היה שהב״ה היה רוצה להחזיק במדת המשפט להעמיד כל בריותיו בה כל הימים אבל זה ידענו שאינו כך כמו שהוכחנו מן המקראות וכמבואר לנו בדברי חז״ל שסוף כל סוף תסור הבחירה מן האדם ולא יהיו עוד רעות בעולם וכבר אמרו יתמו חטאים כתיב, א״כ אין סוף הכונה על השכר והעונש אלא על התיקון הכללי אלא שהרכיב הב״ה שני הדברים כא׳ והיה זה מעומק עצתו לסבב הכל אל התיקון השלם ועוד נדבר מזה לפנים בס״ד בבואנו אל פרטי ההנהגה כי הוא ענין עמוק ועיקרי מאד ואנחנו עד עתה דברנו בכלל ומעתה צריך לבא אל הפרטים, כי הנה שמנו יסוד א׳ שכל עניני הבריאה וחוקותיה תלוים בדבר גילוי יחודו ית', ולדבר הזה מצאנו ב׳ הזמנים, הא׳ בהיותו נסתר ועתיד להתגלות, והב׳ אחר שנתגלה, והאלה הב׳ זמנים ראינו היות תלוי עבודת האדם וקיכול שכרו, מעתה בכל א׳ מן הזמנים האלה יש לנו להבחין כל פרט שנוכל להשיג בו, והיינו פרטי העלם יחודו לבד, ופרטי גילויו לבד, ועוד יש לנו להבין התקשר ב׳ הזמנים האלה זה בזה, כי הרי כיון שצריך לעבור מזה לזה צריך שיהיה להם מקום התחברותם שהוא המעבר שבין שני קצוות, נתחיל עתה כסדר, וזה יצא ראשונה להבין פרטי העלם היחוד כי הוא הזמן הא׳ ומשפטי הנהגתו ית׳ בזמן הזה, וכאן יהיה לנו לבאר כל עניני העבודה בכל תולדותיה וההכנה אשר באדם לעשותה, וכל שאר הבחנות שיש לנו להבחין בדבר הזה.